רשימות תל אביביות | דיו ושבלולים ברחוב ברנר

איך מזכירים לעוברים ושבים כי המלון החדש ברחוב ברנר שוכן במקום שבו שכנה ספריית י"ל פרץ? בוראים מלון מודרני, עכשווי שקומותיו נראות כחצי תריסר ספרים המונחים זה על זה

לצד שולחן עבודתו של האדריכל יואב מסר תלויה תמונה שבה נראה אביו עודד מסר לצד יצחק רבין, יגאל ידין ויגאל אלון בעת מלחמת השחרור. הוא עצמו טרם נולד אז, אבל מעגלי החיים מחזירים אותו שוב ושוב לדמויות שבתמונה. הוא מתכנן באחרונה את חידוש מלון פלטין, המלון המפואר והמודרני ביותר בתל אביב של סוף שנות העשרים, והתרגש לגלות כי חוזה השכירות הראשון של המלון נמסר בשנת 1933 להוריה של לאה רבין. "מיד שלחתי את החוזה הזה ליובל רבין שאתו גדלתי. דיברנו על המעגלים האלה שחיברו בין הורינו ומחברים בינם לבינינו". מצד אמו הוא דור שמיני בארץ (משפחת מושיוב הירושלמית), ולא פלא שהוא מדבר על המעגלים והחיבורים שהוא שוב ושוב נתקל בהם.
מסר נולד בשכונת נווה מגן שברמת השרון (1956), אבל מגיל 15 הוא בתל אביב. היה סגן אלוף בצנחנים, החליט לשנות כיוון וסיים בהצטיינות את לימודי האדריכלות בטכניון. מהר מאוד אני מבין כי המעגלים האישיים שהוא מדבר עליהם הם גם מעגלים תרבותיים, והם גם תפישת האדריכלות שלו. הוא מייחס ערך מוסף גדול לעבר ולערכים של המקום שהוא חי ומתכנן בו, ומרגיז אותו שבעולם היום אין שום כבוד לכך: אדריכלים בונים וילות או מגדלים בלי שום התחשבות בהקשרים ההיסטוריים והאורבניים של המקום הספציפי שבו הם בונים. תל אביב, דובאי, הונג קונג, מבחינתם הכול אותו דבר.
מבין הפרויקטים שלו שהוא מזכיר מושך את תשומת לבי "מלון INK" שהוא בונה ברחוב ברנר 14. במקום היתה בזמנו ספריית י"ל פרץ, שהיתה אחת מספריות היידיש החשובות בעולם. הטון הנלהב של מסר מתחלף בטון דידקטי: "יש ערך כספי לבניין ויש ערך תרבותי שהוא גם שווה כסף. מה היה פה קודם, מי כתב את המוני הספרים שהיו פה". איך מזכירים לעוברים ושבים כי המלון החדש ברחוב ברנר שוכן במקום שבו שכנה ספריית י"ל פרץ? בוראים מלון מודרני, עכשווי, שקומותיו נראות כחצי תריסר ספרים המונחים זה על זה.
יום שישי. למרות שכבר עשר בבוקר הרבה מאוד חנויות בקינג ג'ורג' עדיין סגורות. מבהיל לראות את מספר החנויות המוצעות למכירה או להשכרה. מי היה מאמין בינואר שכך תיראה תל אביב באמצע ספטמבר. הסגר הצפוי החל בראש השנה יחסל כאן בלי ספק עוד כמה וכמה חנויות. גם רחוב אלנבי אינו שוקק כבימים כתיקונם. אולי אני טועה, אבל נדמה לי שלסגר הראשון היתה השפעה בלתי צפוייה: כחצי שנה אחרי הסגר מספר הנשים בהריון שרואים עכשיו ברחובות גבוה באופן מפתיע.
רחוב ברנר הוא רחוב קטן ובו תערובת תל אביבית מוכרת של בתים משופצים ובתים אקלקטיים יפהפיים הממתינים לתורם להתחדש או להיעלם. מספר 10 מוקף גדר ואליה מחובר טופס עירוני המודיע לדיירי הסביבה כי בעל המקום הגיש בקשה "לשימוש חורג ממגורים לשימוש של מלונאות לתקופה של: לצמיתות", מי שרואה את עצמו נפגע מוזמן להגיש התנגדות עד תאריך וכו' וכו'. חזית הבניין מוזנחת לגמרי אבל שומרת על יופיה, ואי אפשר להחמיץ את האיזון הנפלא שהיא מציגה בין דמיון פרוע לסימטריה קפדנית. מה יעלה בגורל החזית המיוחדת הזאת? אין לי מושג. בינתיים מדרגות הכניסה המכוסות עפר משמשות שטח כינוס לחתולים ולשבלולים ענקיים (ברחו מאחת המסעדות הסמוכות?).
רחוב ברנר הוא רחוב קטן ובו תערובת תל אביבית מוכרת של בתים משופצים ובתים אקלקטיים יפהפיים הממתינים לתורם להתחדש או להיעלם
והנה ברנר 14. הבניין אכן מעלה על הדעת ספרים הנערמים זה על זה. המלון כבר הושלם ופועלים עושים עבודות אחרונות סביבו. ארבע הערוגות שלצד מדרגות הכניסה ממתינות לשתילים וגנן מוביל במריצה עציצי בקבוק גדולים שיישתלו כגדר בגבולו האחורי של המגרש. אני עובר לצידו השני של הכביש ומסתכל שוב על ערמת הספרים: רפפות התריסים מזכירות לי דפי ספר, ואולי זה רק דמיוני הפרוע.
כך או כך, אני כבר יכול לראות בעיני רוחי מורי דרך תל אביביים המסבירים לשומעיהם מה הקשר בין הַדְיוֹ שבשם המלון לבין עיצובו של הבניין. כמה מן השומעים ייזכרו אולי ב"בונצ'י שתוק" ובחבריו, ואולי אפילו בשיריו העבריים של פרץ (אני ממליץ על "לי אומרים", המביע אמון גמור בכך שהעם יכול לשנות את גורלו ומסתיים באימז' מפתיע: שמש הבוקר, המייצגת את ניצחון האור על החושך, רוחצת "בנחל נגוהות כמו בנחל דם"). הסקרנים שבין מורי הדרך אולי יספרו לשומעיהם כי הסופר היהודי־צרפתי החשוב ג'ורג' פרק, האיש שניסה ללמד את הפריזאים איך לשוטט בעירם, הוא קרוב משפחתו של פרץ (לשניהם למעשה אותו שם משפחה פולני, Perec).
בהמשך הרחוב, בברנר 21, כמה זוגות יושבים סביב שולחנות מוצלים ברחבת הכניסה של מלון שינקין, גם הוא מלון חדש למהדרין. עם מלון INK החדש ועם המלון שאולי יוקם סמוך לו בברנר 10, הרחוב הקטן והיפה הזה משנה את פניו. על גדר אבן ממול למלון שינקין רשומה כתובת גרפיטי נחרצת: "אני רוצה עולם ריק מאנשים / אני רוצה רחובות ריקים עם בתים נטושים". איש איש ורציותיו. גם בסיועה של הקורונה לא נראה שהמשאלה הזאת תתגשם בקרוב.