אל נא תאמר לי שלום: הבניין של מרכז פרס ביפו יהפוך למרכז חדשנות

Mar 31, 2006

Xnet

4345419_orig.jpeg

הילה שמר ואיתי כ''ץ

עם מרכז מבקרים מפואר שיגולל את תולדות החדשנות הישראלית, ואולי גם חממת סטארט-אפים, אנשי פרס מנסים להחיות את הבנין המנותק שהוקם בשם קידום השלום

שמונה שנים בלבד אחרי שנחנך בטקס חגיגי כסמל לקידום השלום, הבניין של "מרכז פרס לשלום" ביפו עדיין מנותק מסביבתו וריק מאנשים רוב ימות השנה. עכשיו הוא מנסה להמציא את עצמו מחדש, ולא בענייני שלום: העמותה שמפעילה את הבניין המפואר שוקדת על הפיכתו למרכז חדשנות, שיציג את תולדות ה"סטארט-אפ ניישן" ואת הסיפורים מאחורי המצאות מדעיות שנולדו בישראל, וגם חממת סטארט-אפים (Hub) עשויה לקום בו. כך נודע לערוץ האדריכלות של Xnet.

הגלגול הבא של מרכז פרס לשלום אמור להיחשף ביולי הקרוב, בטקס חגיגי במעמד ראשי המדינה. העבודות עצמן יימשכו ככל הנראה כשנתיים, עד לחנוכתו של מרכז החדשנות שיתפוס חלק גדול מהמבנה. בעמותה עדיין לא החליטו כיצד ייקרא הבניין: "מרכז פרס לחדשנות", "מרכז פרס לשלום ולחדשנות" או מינוח אחר. כך או אחרת, נתח משמעותי מהבניין - שמשמש כיום רק כמה עשרות עובדים ומוצע להשכרה גם כאולם אירועים - יוסב לטובת מרכז מבקרים מרשים העוסק בחדשנות ישראלית. עדיין לא ברור אם שמעון פרס עצמו, שמשרדו נמצא בקומה העליונה של המבנה מאז שכהונתו כנשיא המדינה הסתיימה, יישאר בבניין לאחר השינוי.
קובייה בשטח 2,500 מ''ר

הבניין של מרכז פרס לשלום הוקם על חורבות בית חולים ממשלתי בדרום יפו, בקרקע שהחכירה עיריית תל אביב-יפו ובהשקעה של 16 מיליון דולר, שלפי הערכות אחרות הייתה גבוהה יותר. הוא מזדקר בין שיכוני העוני של גבעת עלייה, בית הקברות המוסלמי
ופרויקטים יוקרתיים שמשווקים לאוכלוסייה אמידה בעשור האחרון.
האדריכלים האיטלקים דוריאנה ומסימילאנו פוקסס תכננו קובייה בשטח 2,500 מטרים רבועי על פני חמש קומות, עם הפנים לים והגב לתושבים העניים, שהנוף לים נחסם בפניהם לטובת בניין מנותק מהם ומצרכיהם. עם קונספט של שכבות גיאולוגיות עשויות בטון וזכוכית, בצבעי המים והסלעים שנשקפים מהחלונות הפונים לים, הבניין - שתוכנן בשיתוף מקומי עם משרדו של יואב מסר - היה ועודנו אובייקט אדריכלי מוערך ומוחמא, שמעולם לא השתלב בסביבה שלו. ניסיונות ליצור דיאלוג עם השכנים לא ממש צלחו, מספר אחד העובדים, כך שהתועלת היחידה לשכונה היא הגן היפה שמוביל אל החוף ממרגלות הבניין.
מלבד לשכתו של פרס והארכיון האישי שלו, שבה נמצא בין היתר פרס נובל שבו זכה על קידום תהליך אוסלו, הבניין משמש את משרדי העמותה ומכיל גם חדרי ישיבות ואולם אטרקטיבי שבו נערכו בין היתר הרצאות בסדרה הפופולרית TED. את המרכז פוקדים באופן קבוע כ-40 איש בלבד; למעט אירועים נקודתיים שמתרחשים מעבר לשעות הפעילות באולם העץ הצופה לים - כגון הכנס ל"שלום הילד בספורט" ו"נשים מובילות שינוי" שהתארח לרגל יום האישה - הבניין הוא מגדלור נטוש מול הים התיכון.
אחת הסיבות לכך שהבניין הוא פיל לבן היא שרוב הפעילויות השוטפות של העמותה אינן מתרחשות בו. saving children מסייעת רפואית לילדים פלסטינים, fair play מחזקת אצל ילדים ספורטאים את המחויבות למשחק הוגן ולדיאלוג, ומגוון פעילויות אחרות מתקיימות בשיתוף פעולה בין בתי ספר ישראליים ופלסטיניים. כל הפעולות הללו מצדיקות את חזונו של פרס, אך לבניין הפיזי אין כל זיקה כלפיהן והוא משמש כמגדל שן, שעלויות האחזקה שלו גבוהות. "בניגוד למרכז רבין ברמת אביב", אומר אדם שמכיר מקרוב את פעילות העמותה, "מרכז פרס ביפו לא יועד מלכתחילה להיות עוגן מרכזי של הפעילות. פלסטינים לא צריכים להגיע ליפו בשביל פעילות משותפת".
כמו מצבו של השלום במזרח התיכון והיוזמות לקדם אותו, "מרכז פרס לשלום" ידע תמורות באופיו. לדברי אותו אדם "בימיו של המנכ"ל הקודם, רון פונדק, זה היה מרכז לשלום. מאז ששמעון פרס שם – זה מרכז פרס". במה עוסקים העובדים בבניין? באתר של העמותה שמפעילה את "מרכז פרס לשלום" נכתב כי זו "עמותה ללא מטרות רווח, עצמאית וא-פוליטית, השמה לעצמה למטרה לטפח שלום בר קיימא וקידמה במזרח התיכון על ידי עידוד סובלנות, שיתוף פעולה, רווחה ופיתוח כלכלי וטכנולוגי – כל זאת על פי חזונו של הנשיא שמעון פרס".

במרוצת הזמן התבררר כי העמותה משתמשת במבנה גם לצרכים אחרים. יו"ר הוועד המנהל של העמותה הוא חמי פרס, בנו של שמעון פרס ושותף-מנהל בקרן הון סיכון "פיטנגו". בכתבה של "כלכליסט" שפורסמה לפני שנה, נחשף כי מתוך הבניין ביפו פועלת חברת ייעוץ הנושאת את שמו של שמעון פרס, כשבעל המניות היחיד בה הוא הבן חמי פרס. לפי הדיווח, חברת הייעוץ פונה לחברות ישראליות גלובליות, ומציעה להן לקדם את עסקיהן בחו”ל, בדרך כלל תמורת עמלה חודשית קבועה (ריטיינר). לאחר תשלום משכורות ומסים, מועברים מרבית הרווחים למרכז פרס לשלום, בעבור פעילות פילנתרופית. מטרת העל של הפעילות, נכתב ב"כלכליסט", היא להמשיך ולתחזק את מרכז פרס לשלום ולהמשיך דרכו את מורשתו של פרס, לאחר שגיוס התרומות באמצעות המרכז נחלש.
המהלך הנוכחי עומד לשנות את המיקוד: החדשנות תובלט והשלום ייסוג לאחור. במבואה הענקית והריקה חלק ניכר מימות השנה, יהיה מרכז מבקרים שיספר את תולדות "מדינת הסטארט-אפ", אותו מושג שטבעו דן סינור ושאול זינגר בספרם הפופולרי. תיירים מקומיים וזרים יוכלו לבוא ולראות כיצד הומצאו ההישגים המדעיים והטכנולוגיים הגדולים שיצאו ממעבדות מתוחכמות ומשולחנות מאולתרים של סטארט-אפיסטים צעירים. מאחר שאין בישראל אף אתר תיירות שמציע את החוויה הזו, ייתכן שהבניין יוכרז כ"מרכז לאומי" שאליו יבואו תלמידים וחיילים, אנשי עסקים ומשלחות מחו"ל שיוכלו להתרשם מהעשייה הטכנולוגית בישראל לכל אורך שנותיה – עשייה ששמעון פרס מתגאה בתרומתו לקידומה.
בימים אלה שוקלים בעמותה, בתהליך חשיבה משותף עם חברות מיתוג ועיצוב תערוכות בעלות ניסיון בעיצוב מרכזי מבקרים, על בחירת הקונספט של מרכז המבקרים ועיצוב פנים הבניין מחדש. כך, למשל, יש להחליט כמה שטח יוקצה לטובת מרכז המבקרים ועל פני כמה קומות מתוך החמש; האם יסתפקו בחללי תצוגה מרהיבים ואינטארקטיביים, או שתוקם גם חממה טכנולוגית שבה יעבדו סטארט-אפיסטים הלכה למעשה. הגשמת המהלך תעלה כסף, שאותו תצטרך לגייס העמותה, ולפי גורם המעורב בתהליך, ההשקעה מוערכת כעת בכ-10 מיליון שקל.
לא במקרה, אחת התגובות המצליחות ברשתות החברתיות נגד ה-BDS הייתה סרטון שהציג רשימת ארוכה של המצאות ישראליות שהעולם לא יכול להרשות לעצמו לחיות בלעדיהן. ככל הנראה, נשק החדשנות הזה יכול לעזור לא רק לעתידה של מדינת ישראל, אלא גם לעתידו של מרכז פרס לשלום. לפי הגדרתה העצמית של העמותה, כמי שפועלת לשיתוף פעולה טכנולוגי וכלכלי, אין מניעה להפוך את מרכז פרס לשלום למרכז חדשנות לאומי. רוח הזמן, שהפכה את השלום למושג לא רלבנטי, מדגישה את הכלכלה כאמצעי הידברות ראשון במעלה – ועל כך מסכימים גם שמעון פרס וגם מחליפו בתפקיד ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שאמור להגיע לטקס החגיגי ביולי.